הסיפור של Schweppes מתחיל לפני 230 שנים, אי שם בסוף המאה השמונה עשרה. יוהאן ג’קוב שוופה, בחור בעל חזון, נולד בגרמניה בשנת 1740 והתחיל את הקריירה שלו כתכשיטן ושען שוויצרי בג’נבה, כנהוג. אבל היה לו גם תחביב: מדע. בגיל 33 התוודע לתגליותיהם של ג’וזף פריסטלי ואנטואן לבואזיה על גזים, חמצן, ומה קורה כשהם פוגשים במים. שוופה מתחיל, בהתרגשות, לבצע ניסויים בעצמו, טועם ונשבה בבועות. יוצא מהבועה ומקים, בשנת 1783 , בג’נבה, את החברה הראשונה בעולם החדש לייצור וממכר משקאות מוגזים. בנוגע לשם, לא היתה התלבטות. הוא קרא לה “Schweppes” והכריז, אולי: הגיע הזמן להתבגר, לשתות ולגלות, לשנות את העולם.
בשנת 1792 עבר מר שוופ ללונדון, הסתובב במקומות הנכונים והכיר לאנגלים את המשקההמוגז, שעורר סקרנות בכל הדרגים הנכונים. בשנת 1795 ארסמוס דארווין, סבו של צרלס דארווין (מייסד תיאורית האבולוציה) הצטרף לשיחה והתפעל אנושות מהטעם הזה, המעקצץ את הלשון. והוא לא היה היחידי שהתפעל מכל הSchweppes הזה: גם המלך וויליאם הרביעי, שהיה שתיין סודה לא קטן, אימץ את המשקה ובשנת 1836 העניקה המלכה ויקטוריה לחברה את התואר הנכסף: “ספק רשמי של בית המלוכה”.
בשנת 1851 התקיימה בהייד פארק בלונדון מה שכונה באותם ימים ‘התערוכה הגדולה’ והאומה הבריטית השלטת, מהודו ועד סין דרך כל האמצע, בערך, באה להציג בתערוכה שלא היתה כמוה, את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטכנולוגיה והעיצוב. לצורך תערוכה זו הוקם מבנה ייחודי שנקרא “ארמון הבדולח”. 6 מליון מבקרים ביקרו בתערוכה, מכל רחבי העולם )שאם נעצור ונספור נגלה שמדובר בשליש מתושבי בריטניה באותה עת, ומבקרים שונים ומשונים מרחבי העולם המתהווה( ו-Schweppes סיפקה את המשקאות. המזרקה שניצבה בכניסה הפכה לרכיב מרכזי בעיצוב הלוגו של המותג וגם ביום הזה ממש, היא עדיין מונצחת בבקבוקים ובתוויות.
בשנת 1870 משיקה Schweppes שני משקאות חדשים, שמשמחים את הצמאים באשר הם, עד היום – ג’ינג’ר אייל ומי טוניק. באותה תקופה הסתבר שהמקור למי טוניק הוא בכלל תרופת הכינין נגד המלריה, האחראית לטעמו המריר משהו. הבריטים ותושבי הקולוניות, שבהן המלריה היוותה צרה של ממש, נהגו לערבב את מי הטוניק במשקה האלכוהולי עם ג’ין, וצרכו אותו באופן שוטף כתרופה מונעת מלריה, עגמומיות ושאר צרות שעתידות להעלם. במשך הזמן התברר כי המשקה החדש, שכונה ‘מי טוניק’ מסייע גם להקלה על כאבים הנובעים מהתכווצות שרירים. חברת הודו המזרחית הבריטית סיפקה את המשקה לעובדיה בקולוניות, וכשהם שבו חזרה לאנגליה הם המשיכו להעשיר את טעמו של המשקה והוא הלך והתחזק, כובש לבבות ברחבי האימפריה הבריטית, שהייתה, באותה תקופה, הדבר הכי בטוח, ברחבי העולם.
ואז הגיעה מאה חדשה, ה- 20 במספר. Schweppes ממשיכה להפתיע, לחדש, להראות שעוד לא טעמנו הכול. ב 1929 מציגה Schweppes לראשונה – סודה בטעמי פירות – תפוז, אשכולית ולימון. בשנות החמישים מצטרפים טעמים חדשים, כובשי לב, כמו ביטר למון וביטר אורנג’.
בקמפיין אייקוני, משנות ה -50 במאה הקודמת, שואל קפטן קומנדר אדוורד וויטהד – ג’נטלמן וקצין בצי המלכותי, ג’נג’י מזוקן, “האם תאהב את Schweppes בדצמבר, כפי שאהבת אותו במאי?” הטוניק של Schweppes כיכב בקמפיין עטור פרסים עולמי שיצר אוגילבי הגדול במו ידיו. במשך שני עשורים סיפר הקפטן לאמריקאים את סוד הבועות, הכניס את Schweppes להיכל התהילה של הפרסום הבלתי נשכח. והעולם לא נעצר, הוא ממשיך להסתובב.
בשנת 1967, סוף סוף, Schweppes מגיע לישראל. מותג המשקאות הבינלאומי הראשון בישראל. בשנת 2006, יפאורה הפכה לבעלת המותג והיצרנית של Schweppes בישראל, ומאז הוסיפה טעמים, שיפרה, והתאימה לטעם הישראל. כל המוצרים מיוצרים אך ורק בישראל, מחומרי גלם ישראליים, העומדים בדרישות איכות קפדניות וכשרות. תשתו משהו?
