הגיע הזמן לנפץ כמה מיתוסים על אלכוהול, ולצאת לחגוג.
עם כל הכבוד למה שעשה ג'יימס בונד למען הממלכה הבריטית, זה עדיין רחוק ממה שהוא תרם למשווקי המרטיני. זה קורה אחת לכמה שנים וזה קורה בגדול – סרט או סדרת טלוויזיה פופולריים מכירים לנו גיבור נערץ עם תחביב אלכוהולי. הטלוויזיה והקולנוע עוברים לפרויקט הבא, אבל הדרינק של אותה דמות נשאר לנו ביד ומעורר היסטריה. האלכוהול לא צריך לקחת את זה אישית, דימויי הערצה בתרבות הפופולרית שיוצאים מהמסך והופכים לחלק מחיי היומיום מקיפים אותנו בכל רגע. אם פעם זה היה מזל של מוצר מסוים, היום זה נקרא תוכן שיווקי. סביר להניח שאם בסרט הבא שלו, "סופרמן" יעצור לנוח על גבו של מטוס בחברת התעופה האוקראינית, זה לא יעבור ללא תשלום.
אבל עם כל הכבוד למוצרים שנראים על המסך ואמורים בעזרת תת מודע כלשהו להפנט אותנו ולגרום לנו לבחור דווקא אותם בסופר, הדרינקים הבאים שהפכו אייקונים בפני עצמם לא פועלים על המוח אלא על הנשמה. הם מזוהים לחלוטין עם הדמות ששותה אותן ועם תפיסת עולמה. הנה כמה מהם:
הקוסמופוליטן של קארי ברדשאו
בין השנים 1998 ו- 2004 חשו ברמנים בכל רחבי העולם בזינוק משמעותי בכמות הפעמים שהכינו את הקוקטייל "קוסמופוליטן". הסיבה – חיבתה של כוכבת הסדרה "סקס והעיר הגדולה" לקוקטייל הוורדרד. קארי בראדשו, ממש כמו הקוקטייל הפופולארי, היא בחורה טרנדית, עכשווית, על-זמנית, ובאותן שנים בה שודרה הסדרה כולן רצו להיות קארי ברדשאו – לגור בניו-יורק, לכתוב טור בעיתון, לדלג בין מערכות יחסים מרתקות וכמובן להזמין קוסמופוליטן. אבל מעבר לגברת ברדשאו עצמה, הדרינק החביב ערבב בתוכו גם את העיר ניו יורק, כך שאם הזמנת קוסמופוליטן, הזמנת גם ביקור במרכז התרבות העולמי והפגנת טרנדיות אוניברסלית. לא רע בשביל קוקטייל.
הרוסי הלבן של ג'פרי לייבובסקי
ג'פרי לייבובסקי, או כפי שהוא מעדיף שיקראו לו – The Dude, הוא גיבור סרטם של האחים כהן "ביג לייבובסקי" משנת 1998. היפי מזדקן, שמכלה את זמנו בעישון סמים קלים, משחקי באולינג והתגרויות סמי פילוסופיות. כאשר אלה לא זמינים לו, תמצאו אותו מתענג על דרינק אחד בלבד – קוקטייל מערפל של white russian. לייבובסקי ההיפי מייצג את פליטי תנועת ילדי הפרחים שסירבו להמשיך הלאה עם העולם. הוא חי בעבר ומנסה להמשיך ולאחוז באותם ערכים של שנות ה-60, אך רסיסים מאותם ערכים שטבועים עמוק באישיותו הם שקר שהוא מספר לעצמו. חוסר המודעות העצמית הזו מתבטא יפה בדרינק האהוב עליו. מה שאותו היפי נון-קונפורמיסט ואנטי-קפיטליסט לא יודע, הוא שהקוקטייל הלבן נקרא על שם "הגוורדיה הלבנה", מי שנלחמו כנגד הבולשביקים במלחמת האזרחים של רוסיה והתנגדו לשינוי הסדר הישן. אבל אם לייבובסקי היה יודע כזה דבר – הוא לא היה לייבובסקי.
האולד פאשנד של דון דרייפר
היכולת של דון דרייפר לשתות אלכוהול ולעשן סיגריות לא נופלת מהכישרון שלו כפרסומאי. במהלך שבע העונות של "מד-מן" המוצלחת קשה לראות אותו צולח בוקר, צהרים או ערב בלי דרינק ביד. ברוב המקרים מדובר בוויסקי אמריקאי, אך כשנחה עליו המוזה תמיד תשמעו אותו מזמין את הקוקטייל הפרטי שלו: אולד-פאשנד. יש הרבה דרכים להגדיר את דון דרייפר, אבל "אולד-פאשנד" היא הדרך הטובה והבטוחה לעשות זאת. גבר שמרן שנולד בעולם ישן ומבחוץ נותר נאמן לערכים של שנות החמישים המאוחרות, אבל תחתיו – גם הקוקטייל וגם דרייפר – מכילים משהו רענן, מפתיע ותוסס, שנשאר רלוונטי לאורך השנים ומבדיל אותם מהסביבה הקרובה שלהם.
המרטיני של ג'יימס בונד
ג'יימס בונד, החליף במהלך השנים שישה פרצופים אך נשאר נאמן לדרינק שמגדיר אותו יותר מכל. כל ילד שראה אחד מ- 23 סרטי הסדרה יודע לצטט את ההנחיה – "וודקה מרטיני יבש. מנוער, לא מעורבב". למראית עין מדובר בקוקטייל קלאסי, מהסוג שמתיישב היטב עם חליפות הטוקסידו האלגנטיות והעושר שמוצג בסרטים. אבל הדברים אינם כפי שהם נראים, וכך גם הקוקטייל של הסוכן המיוחד 007, ששובר את אחד החוקים החשובים ביותר בהכנת מרטיני. בעת שקשוק הקוקטייל נוצר משקה שונה לחלוטין מזה שהיה מתקבל בדרך המקובלת, אך מבחינה חיצונית הוא זהה לחלוטין למרטיני הקלאסי. בדיוק כמו בונד עצמו, בחוץ אלגנטי – בפנים עוצמתי.
