מסתבר שלא רק יין משתבח עם השנים אלא גם הטעם שלנו במזון ובשתייה. כדי להוכיח את הטענה, אספנו 7 מאכלים שבעבר לא יכולנו להתקרב אליהם והיום, מממ… תענוג.
שוקולד מריר
אז: הרגיש קצת כמו הדרך המעוותת של אמא להתחכם ולמכור לך שזה שוקולד, ואז לתת לך להתמודד לבד עם תחושת האכזבה העמוקה בזמן שהתכווצת מהביס המר.
היום: מריר זה המתוק החדש! פחות מ-85% מוצקי קקאו זה משחק ילדים.
מסקנה: מסתבר שיש טעם בלהתבגר (והוא נהדר)…
משקאות מוגזים
אז: העיניים נוצצות למראה הגזוז הצבעוני המוצג לראווה בבתי הקפה, במכולת השכונתית ואפילו במכונות השתייה הנוסטלגיות של פעם. גזוז דרמטי, מתוק (מדי) וחזק.
היום: התבגרנו – וכך גם הגזוז שלנו. בסופו של יום, אין כמו משקה מוגז עדין צלול, אלגנטי ובטעם מעודן.
מסקנה: אם מוגז עדין הוא טעם נרכש אז תגידו תודה שהתבגרתם, כי רכשתם יופי של טעם!
קפה שחור
אז: התחננת והתחננת ובסוף אבא נתן לך כוס קפה, הוספת לה 17 כפיות סוכר ועדיין היה לך קשה להודות שזה פשוט לא טעים!
היום: רואה את עצמך בטיול בשטח בלי פינג'אן? שבת בבוקר עם החבר'ה בלי עיתון ובוצייה קטנה? אין צורך להוסיף.
מסקנה: כשזה מגיע לקפה שחור, אומנם נדרשות שנים של ניסיון כדי ללמוד להעריך את הייחוד הפשוט והקסום הזה אבל כשזה קורה – בום! LOVE4EVER.
גבינות איכות
אז: אין דבר מבאס יותר מאשר לשבת במסעדה, להזמין סלט ולגלות שפיזרו על כולו משהו שפעם כנראה היה גבינה והיום זו ערימת עובש כחולה שמבאסת ת'מנה.
היום: פפףףף… גבינה צהובה זה לחלשים.
מסקנה: פלטת גבינות רבותיי וגבירותיי – זה כל מה שאדם בוגר ושפוי צריך כדי ליהנות מערב איכותי.
יין אדום
אז: שלוק אחד וכל הפרצוף מתכווץ, חלל הפה מרגיש כמו מדבר יהודה ביום רע והרצון לחיות לפתע נוטש את הגוף.
היום: סליחה, אבל אם לבקש במסעדה פינו-נואר בן עשור מאיזור בורגנדי, צרפת שילך מושלם עם צלעות הכבש, זו בקשה מוגזמת אז אני בחור מוגזם!
המלצה: לאכול בשר בלי כוסית של יין אדום זה כמו חורף בלי הפסקת חשמל… BFF
אשכולית
אז: למה להמציא פרי הדר שהוא גם מר וגם חמוץ באותו הזמן?! ומה הקטע עם לנסות לחתוך אותה לשניים ולנסות לאכול עם כפית? לא מכיר מישהו שאי פעם הצליח לעשות את זה מבלי להשפריץ וללכלך כל מה שבסביבה.
היום: מיץ אשכוליות סחוט טרי זה לא פחות מאשר מקלחת לבפנים של הגוף.
מסקנה: סורבה קמפרי ואשכולית אדומה – חברים אם לא ניסיתם, עדיין לא גיליתם את האושר.
הרינג, אנשובי ושאר דגים משומרים
אז: פה הדעות חלוקות כי זה תלוי בשורשים שלכם אבל אני חייב להתוודות שפעם, כשהייתי ילד, לראות את ההורים שלי מתענגים על הרינג טרי הביא אותי לפנות לרשויות הרווחה ולהגיש בקשה לאימוץ הורים חדשים.
היום: OK אז לא כל הדברים משתנים עם הגיל והניסיון ואני עדיין אני לא אוכל הרינג אבל מיטב חבריי מספרים שהם למדו להעריך ולהתענג על המעדן אז היי, מי אני שאחלוק?
מסקנה: תקשיבו לחברים שלכם.
צ'ירס!